Handwritten transcript (unsigned) of the famous RaMBaM in Hilchos Shmitta V’Yovel (Perek 13, Halacha 12-13), where the RaMBaM expounds on the primacy of Torah study.
The day R. Shloime Heiman was niftar in 1945, the wife of one of his closest talmidim, R. Moshe Shisgal, (who was the son-in-law of R. Moshe Feinstein), gave birth to a child. R. Shisgal was therefore unable to be “menachem avel” the Rebbetzin. Soon thereafter R. Shisgal discovered, that being that since R. Shloime was childless, his Rebbetzin had distributed his writings to his talmidim during the Shiva. R. Shisgal approached the Rebbetzin to see if there was perhaps something which she had overlooked that she would be able to give him. She gave R. Shisgal this paper that R. Shloime kept in his Tallis bag as a constant reminder, of the enormity of the importance of learning Torah, to which he had devoted his entire life.
R. Shloime Heiman (1892-1945), commonly referred to in the Yeshiva Torah as “Reb Shloime”, was born in Paritsh, Minsk. When he was 12 years old, he went to study in the Kaminetz Yeshiva under R. Baruch Ber Leibowitz, becoming one of his closest students. In 1918, he married the daughter of R. Yochanan Rodensky of Volozhin, a brother-in-law of R. Simcha Zelig of Brisk. After his marriage, R. Baruch Ber asked R. Shlomo to deliver shiurim in the Kaminetz Yeshiva. There he became famous as one of Lithuania’s most outstanding lomdim and Magidei Shiur. Later he also gave shiurim in the Ohel Torah Yeshiva of Baranovitch under the leadership of R. Elchonon Wasserman. In 1927, at the request of R. Chaim Ozer Grodzensky, R. Shlomo became Rosh Yeshivas Ramailles in Vilna. In 1935, R. Shlomo was invited by R. Shraga Feivel Mendelowitz to serve as Rosh Yeshiva in Torah Vo’daas in NY, a position he accepted with the approval of R. Chaim Ozer, where he remained until his passing.
Letters by R. Shlomo Heiman are extremely rare.
Handwritten on both sides. 9.5 by 17 cm. Very fine condition.
Opening bid $1000
תעתיק בכתב יד (לא חתום) של הרמב”ם המפורסם בהלכות שמיטה ויובל (פרק י”ג, הלכה י”ב-י”ג) שבו מסביר הרמב”ם את חשיבות לימוד התורה.
ביום פטירתו של ר’ שלמה היימן בתש”ה (1945), אשתו של אחד מתלמידיו הקרובים, ר’ משה שיסגל (חתנו של ר’ משה פיינשטיין) ילדה במזל טוב. משום כך, לא עלה בידו של ר’ שיסגל לנחם את הרבנית. כעבור זמן קצר גילה ר’ שיסגל שהיות שר’ שלמה לא השאיר צאצאים, הרבנית חילקה את כתביו של לתלמידיו בימי השבעה. ר’ שיסגל ניגש לרבנית לברר האם נשאר משהו שאפשר לתת לו. היא נתנה לר’ שיסגל נייר זה שר’ שלמה שמר בתיק הטלית שלו כתזכורת מתמדת לחשיבות העצומה של לימוד תורה, עניין שלו הקדיש את כל חייו.
ר’ שלמה היימן (תרנ”ב-תש”ה 1892-1945), המכונה “ר’ שלמה” בעולם התורה, נולד בפריטש, מינסק. בגיל 12 הוא נסע ללמוד בישיבת קמניץ תחת חסותו של ר’ ברוך בער ליבוביץ והיה לאחד מתלמידיו הקרובים. בשנת תרע”ח (1918) הוא נשא לאישה את בתו של ר’ יוחנן רודנצקי מוולוז’ין, גיסו של ר’ שמחה זעליג מבריסק. לאחר נישואיו ביקש ר’ ברוך בער מר’ שלמה למסור שיעורים בישיבת קמניץ, שם יצא שמו כאחד הלומדים ומגידי השיעורים הבולטים בליטא. בשלב מאוחר יותר הוא אף מסר שיעורים בישיבת ‘אוהל תורה’ בברנוביץ תחת הנהגתו של ר’ אלחנן וסרמן. בשנת תרפ”ז (1927) התמנה ר’ שלמה לראש ישיבת רמיליס בווילנא לבקשת ר’ חיים עוזר גרודז’נסקי. בתרצ”ה (1935) הוזמן ר’ שלמה על ידי ר’ שרגא פייבל מנדלוביץ לכהן כראש ישיבת ‘תורה ודעת’, ובהסכמת ר’ חיים עוזר שימש בתפקיד זה עד פטירתו.
מכתבים של ר’ שלמה היימן הם נדירים ביותר.
כתוב בכתב יד בשני הצדדים. 9.5X17 ס”מ. מצב טוב מאוד.
פתיחה 1000$